גזר דין בתיק ת"פ 3990-07

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בכתב אישום מתוקן ובהסדר טיעון, שלא כלל הסדר סגור לעניין העונש, בעבירה של פרסום תועבה ובו דמות של קטין, עבירה לפי סעיף 214 (ב) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן:"החוק") ובעבירה של פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2 (4) בצירוף סעיף 5 לחוק להגנת הפרטיות תשמ"א - 1981.

על פי כתב האישום הנאשם במועדים הרלוונטים לכתב האישום, החזיק ברשותו מחשב אישי, שהיה מחובר לרשת האינטרנט ואשר באמצעותו ביצע את העבירות נשוא כתב האישום.

המתלוננת, קטינה ילידת 1991 (להלן:"המתלוננת"), הייתה בת 14 בעת ביצוע המעשים המיוחסים לנאשם בכתב האישום. המתלוננת החזיקה ברשותה מחשב אישי שהיה מחובר לרשת האינטרנט. למחשב של המתלוננת הייתה מחוברת מצלמת וידאו, שאפשרה למתלוננת לצלם את עצמה, כאשר שוחחה עם אחרים באמצעות תוכנת צ'ט, האחרים יכלו לראותה על צג המחשבים שלהם.

הנאשם לאחר תחילת שנת 2005, היה בקשר עם המתלוננת באמצעות האינטרנט, באופן המתואר לעיל.

על פי כתב האישום בשתי הזדמנויות כאשר צפה הנאשם במתלוננת, באמצעות האינטרנט, הוא ביקש ממנה לרקוד ולפשוט את בגדיה עד שהייתה עירומה ולבצע ריקוד ארוטי בפני המצלמה ולגעת בגופה העירום ובאיבריה על מנת שיוכל לראות זאת באמצעות מצלמת האינטרנט. המתלוננת נענתה לבקשות הנאשם ועשתה כדבריו, בשתי ההזדמנויות.

הנאשם, באותן שתי הזדמנויות, וללא ידיעת המתלוננת וללא הסכמתה, הקליט את אשר צילמה המצלמה ובכך יצר שני סרטונים אירוטים בהן מופיעה המתלוננת, שנשמרו בשני קבצים של מחשב במחשבו של הנאשם.

באמצעות תוכנת שיתוף הקבצים העלה הנאשם את קבצי הסרטונים לרשת האינטרנט וגרם לזה שהסרטונים היו זמינים לצפיה ולהעתקה ע"י כל אדם בציבור, שמחשבו קשור לאינטרנט. על הקבצים הנ"ל, שהועלו כאמור לאינטרנט, הופיעו שם המתלוננת ופרטים מזהים אחרים.

במעשהו זה גרם הנאשם לכך ששמה ופרטים מזהים אחרים של המתלוננת היו חשופים הן לציבור והן לנערים מבית ספרה של המתלוננת, אשר זיהו את המתלוננת עפ"י שמה. מצאו את הסרטונים והורידו אותם.

במעשיו אלה פרסם הנאשם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין ופגע בפרטיותה של המתלוננת.

כאמור, הודה הנאשם בהזדמנות הראשונה במעשים המיוחסים לו בכתב האישום המתוקן.

לנאשם אין עבר פלילי.

במסגרת הסדר הטיעון נשלח הנאשם לשירות המבחן לקבלת תסקיר לעניין העונש. שירות המבחן התבקש בתסקיר להתייחס לשאלת אי הרשעתו של הנאשם. כמו כן במסגרת הסדר הטיעון נשלח הנאשם לממונה על עבודות שירות לבחון התאמתו ל בצע מאסר בעבודות שירות, שכן עפ"י הסדר הטיעון רשאית המאשימה לבקש כי יוטל על הנאשם עונש של מאסר בפועל בן 6 חודשים, מאסר מותנה וקנס. יצויין כי עפ"י הסדר הטיעון הסניגור רשאי לבקש כל עונש אחר לפי שיקול דעתו. כאמור לעיל, ביקש הסניגור לקבל המלצת שירות המבחן לעניין אי הרשעת הנאשם.

שירות המבחן המציא 3 תסקירים. מתסקירי שירות המבחן עולה כי מדובר בנאשם ללא עבר פלילי, שירת שירות מלא בצבא ואף זכה להערכה על שירותו הצבאי. הנאשם ציין בפני שירות המבחן כי אכן יצר קשר עם המתלוננת דרך רשת האינטרנט, במהלך הקשר גלשו השיחות בינו לבין המתלוננת לתכנים מיניים. הוא לא הכחיש כי צפה במתלוננת באמצעות המחשב בהיותה עירומה אך הדגיש וחזר והדגיש בפני שירות המבחן כי לא ידע שהמתלוננת היא קטינה. הוא גם הכחיש בהתחלה כי הראה את הסרטונים האירוטים בתוכנת שיתוף קבצים. לאורך כל שלושת התסקירים ממשיך הנאשם לטעון כי לא היה מודע לכך שמדובר בעבירה. אמנם הוא הודה במעשים המיוחסים לו, לדבריו, בבית המשפט אך עשה זאת הואיל ובא-כחו ייעץ לו לפעול בדרך זו על מנת לסיים את המשפט. יחד עם זאת, חזר והדגיש כי אינו רואה במעשיו פגיעה כלשהי במתלוננת.

דברים אלה שבים וחוזרים בתסקירים.

היום לראשונה, במעמד הדיון הצהיר הנאשם, בבית המשפט, כי הוא מודה במיוחס לו בכתב האישום, הוא מבין את חומרת מעשיו וכי הוא מכיר בכך שביצע עבירות בהם כאמור הוא מודה.

יצויין כי שירות המבחן איננו בא בהמלצה כלשהי בעניין ביטול הרשעתו בדין של הנאשם.

בתסקיר האחרון מציינת קצינת המבחן כי הנאשם טען בפני שירות המבחן שאינו סובל מסטיה מינית, אינו זקוק לטיפול רלוונטי וכי מעשיו נבעו מתחושות שעמום וסקרנות ולאור זאת, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית או אחרת בעניינו.

ב"כ המאשימה, בטיעוניה לעונש, עמדה על חומרת מעשיו של הנאשם וביקשה להשית עליו מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס. ב"כ המאשימה הדגישה את העובדה שמדובר בעבירה חמורה של ניצול קטינים ופרסום חומר העלול לפגוע בהם באופן חמור ביותר.

ב"כ הנאשם התמקד בנסיבותיו האישיות של הנאשם, העדר עברו הפלילי, העובדה שמדובר בעבירות שבוצעו בתחילת שנת 2005, לפני 5 וחצי שנים, הוא ביקש להתחשב בכך ולבטל הרשעתו בדין של הנאשם, על מנת שלא ישאר לו כתם שעלול לפגוע בו בעתיד.